יש שתי דרכים לבנות מערכת תורים. ברוב המערכות בישראל הלקוח נכנס ליומן, רואה שעה פנויה, לוחץ, והתור סגור. אתה מגלה בבוקר מי מגיע. זה נקרא "אישור אוטומטי", וזה נשמע כמו החלום: הלקוחות קובעים לבד, אתה לא עושה כלום.
הבעיה מתחילה כשהיומן הוא לא רק שעות פנויות.
מה המערכת לא יודעת
- שהלקוחה שקבעה "תספורת" בעצם באה עם שיער עד המותניים, וזה שעה וחצי, לא ארבעים דקות.
- שאת יום חמישי אתה רוצה לסיים ב-17:00, גם אם יש "שעה פנויה" ב-18:30.
- שהלקוח הזה הבריז שלוש פעמים, ואתה מעדיף לתת את השעה למישהו אחר.
- שאחרי צבע צריך רבע שעה לנשום, לא לקוח הבא מיד.
מערכת עם אישור אוטומטי ממלאת את היומן. היא לא ממלאת אותו נכון.
הדרך השנייה: הלקוח מבקש, אתה מאשר
הלקוח עדיין קובע לבד באתר, בשעה שנוחה לו, גם בלילה. אבל התור לא נסגר עד שאתה לחצת "אישור". הבקשה נוחתת אצלך בוואטסאפ, שם, שירות, יום, שעה, ושני כפתורים.
לחיצה אחת. בין לקוח ללקוח, מהכיסא. ואם משהו לא מתאים, "דחייה", והלקוח יודע לחפש שעה אחרת.
למי מתאים מה
אישור אוטומטי מתאים לעסק שהיומן שלו באמת פתוח: שירות אחד, משך קבוע, כל שעה פנויה היא שעה טובה. יש כאלה.
אישור ידני מתאים למספרה ולברברשופ, שבהם היומן הוא מלאכה: שירותים במשכים שונים, לקוחות שאתה מכיר, ימים שיש להם צורה. אם אי פעם אמרת "רגע, מי שם את זה שם?", זה אתה.
ומה עם הלקוח שמחכה לתשובה?
הוא יודע שהבקשה נשלחה וממתינה לאישור, כמו שהוא יודע היום כשהוא כותב לך בוואטסאפ. ההבדל: ברגע שלחצת, הוא מקבל הודעת אישור מסודרת, ולא "סבבה" באמצע תספורת.
רועי אילון, בעלים של ROYA. מקים אתרי הזמנות ואוטומציות וואטסאפ למספרות וברברשופים.