לקוח חדש שמחפש "מספרה ב[עיר שלך]" רואה שלושה דברים: שם, כוכבים, וכמה ביקורות. לפני שהוא ראה תמונה אחת של העבודה שלך, המספר ליד הכוכבים כבר עשה חצי מההחלטה.
רוב בעלי המספרות יודעים את זה. ועדיין, רובם לא מבקשים ביקורות. לא כי לא אכפת להם, כי אין רגע נוח לבקש.
מתי לבקש
יש חלון של כמה שעות אחרי התור. הלקוח יצא, הסתכל במראה, קיבל מחמאה. זה הרגע. מחר הוא כבר יהיה בעניינים אחרים, ובעוד שבוע הוא לא יזכור למה רצה לכתוב.
בדיוק בחלון הזה אתה עסוק עם הלקוח הבא. לכן זה משהו שמערכת צריכה לעשות: הודעה קצרה בוואטסאפ, כמה שעות אחרי התור, עם קישור ישיר לביקורת. לא "היי, תוכל אולי", אלא "תודה שהיית היום, אם נהנית, ביקורת קצרה עוזרת לנו מאוד" וקישור.
איך לבקש
- קישור ישיר. לא "חפש אותנו בגוגל". קישור שפותח את חלון הביקורת. כל צעד נוסף מוריד חצי מהאנשים.
- קצר. שתי שורות. הלקוח לא קורא פסקה.
- פעם אחת. לא לשלוח שוב אם לא כתב. ביקורת שנכתבה מתוך לחץ נראית ככה.
מה לא לעשות
גם לא להציע הנחה תמורת ביקורת. זה נגד הכללים של גוגל, וזה נראה.
ומה עושים עם ביקורת לא טובה?
עונים. קצר, בגובה העיניים, בלי להתגונן. "מצטער שזה מה שיצא, אשמח לתקן, כתוב לי בפרטי." לקוחות חדשים שקוראים את התשובה הזו רואים בעל עסק שאכפת לו. זה שווה יותר מעוד כוכב.

